אבחון הפרעות קשב וריכוז ולקויות למידה

פורטל מאבחנים ומטפלים בישראל

איתור מאבחנים ומטפלים לקשב וריכוז

*השרות ניתן ללא עלות

שם מלא

טלפון

אימייל

סוג השירות שאני מחפש

אזור בארץ

כך אנו מוודאים שאתה גולש אנושי (ולא תוכנה זדונית)
הזן את הנראה בתמונה:
captcha

במילוי טופס זה אני מאשר כי קראתי את תקנון האתר

הפרעת קשב וריכוז?

מה עליכם לעשות? למי לפנות?

הורים שחושדים שלילדם יש הפרעת קשב וריכוז צריכים לפנות לאבחון אצל רופא שמתמחה בנושא. עם זאת, לפני שרצים לרופא, כדאי לבצע בדיקה מקדימה בבית

אם אתם תוהים אם לילד שלכם יש הפרעת קשב וריכוז או שהוא סובל מהיפראקטיביות, חשוב שתדעו שאבחון מדויק הוא תחילת הדרך. אבל לפני שפונים לאבחון מקצועי, מציעים אתרי קופות החולים כיצד לבצע אבחון ראשוני בבית. באתר קופת חולים כללית מוצגים סימני זיהוי להפרעת קשב וריכוז ולהיפראקטיביות. אם עניתם בחיוב על שישה מבין תשעת ההיגדים שמוצגים שם לגבי הילד שלכם, אז מומלץ ללכת לאבחון מקצועי.

לגבי הפרעת קשב מוצגים ההיגדים הבאים; קושי להתמקד בפרטים וביצוע שגיאות טיפשיות. קושי להחזיק קשב לאורך זמן. מקשיבים חלקית לדברים הנאמרים להם. לא עוקבים אחרי ההוראות במלואן. ארגון לקוי. נמנעים ממטלות שדורשות מאמץ מנטלי מתמשך. מאבדים דברים. מאבדים ריכוז בקלות. שכחנים.

לגבי היפראקטיביות מוצגים ההיגדים הבאים; מרבים לנוע בכיסא. מרבים להסתובב בכיתה או במקום העבודה. מתרוצצים ומטפסים בסיטואציות לא מתאימות. מייצרים רעש רב בסביבה. מתנהגים כמו מנוע. מדברים בלי הפסקה. פולטים תשובות לפני סיום השאלה. מתקשים לחכות בתור. מפריעים ומציקים לאחרים. יש לבודד הפרעת קשב וריכוז מבעיות אחרות, כמו הפרעות התנהגות, לקויות למידה, בעיות בריאותיות שונות, שיכולות להשפיע על התנהגות הילד, כמו קשיים פיזיים, בעיות בשמיעה או הפרעות בראיה. אבחון קשב וריכוז עושה מומחה שהוא רופא במקצועו. נוירולוג, פסיכיאטר, רופא ילדים מומחה בהתפתחות הילד או רופא מומחה להפרעת קשב וריכוז.

האבחון כולל הערכה של המאבחן על פי מדריךDSM  (המדריך האמריקני לאבחון פסיכיאטרי), הכרת משפחת הילד, בדיקה קלינית ושלילת הפרעות אחרות. המאבחן אף צריך לקבל מידע מההורים ובית הספר, ועשוי לבקש מהם למלא שאלון מיוחד. שאלון קונרס הוא השאלון המקובל בארץ, שמכיל עשר שאלות. בנוסף נערכים ראיונות עם הילד ומשפחתו ותצפיות. ישנם גם כלים נוספים בתחום האבחון, שיכולים לתת למאבחן תמונה רחבה יותר, כמו בחינת כישורי הלמידה של הילד, שאלון לבחינת התנהגות, בדיקה גופנית, הערכת תפקודי שפה ודיבור או הערכה של פסיכולוג. לעתים מתלווה להפרעת הקשב והריכוז גם בעיה משנית, כמו הפרעה בשינה או דיכאון. במקרים שכאלה הרופא צריך לקבל חוות דעת מומחה בתחומים הנ"ל ולצרפה לחוות הדעת שלו. לפעמים התוצאה עלולה להיות טיפול תרופתי, שיכול להשפיע על הטיפול בתופעת הקשב והריכוז.

בארץ מקובלים שני מבחנים לאבחון הפרעת קשב וריכוז. מבחן טובה (TOVA - Test of Variables of Attention), שמתרכז בקשב, ובוחן את היכולת של הילד להתמודד עם מטלות משעממות וחדגוניות. המבחן מאפשר גם לבדוק השפעה של טיפול תרופתי על הנבדק – למשל, כיצד הוא עושה את המבחן עם ריטלין או בלעדיו. פיתוח ישראלי למבחן טובה נערך בבית חולים הדסה והוא מבחן MOXO. בארץ גם נוטים להשתמש כמבחן משלים במבחן BCR, אולם הוא בא בנוסף לטובה או למוקסו.

על הפרעות קשב וריכוז
הפרעת קשב וריכוז היא הפרעה נוירו- התפתחותית. זו ההפרעה השכיחה ביותר בקרב ילדים ובני נוער בעולם המערבי כיום- בישראל מוערך כי בין חמישה לעשרה אחוזים מהתלמידים בגיל בית הספר הם בעלי ההפרעה, ושיעורם עולה ככל שעולים בגיל (בקרב תלמידי תיכון קיימים ממצאים המדברים על 10 עד 15 אחוזים).
נתון זה נותר יציב גם כשאנו מתבוננים על מדינות אחרות- בארה"ב מדובר על שמונה אחוזים, ובאסיה (שם איסוף הנתונים עדיים מוגבל) ההערכות נעות בין שישה לשמונה אחוזים. לפיכך ניתן לומר שאנו נמצאים כעת לאחר העידן שבו אנשים (הורים, אנשי חינוך, רופאים) יכלו להתייחס אל ההפרעה בביטול ולהגדירה כזניחה ושולית.
ההפרעה היא הפרעה התנהגותית/ביצועית- כלומר, היא מוגדרת על פי התסמינים ההתנהגותיים של האדם המתמודד עמה. במקרה של הפרעת קשב וריכוז, היא מוגדרת כהנמכה בתפקודו של האדם על פני שורה של יכולות, שבדרך כלל מצופה ממנו לשלוט בהן היטב. קבוצת יכולות אלה זכו בספרות המקצועית לכותרת "קשב", וביניהן נכלול את היכולת לשמור על ריכוז ומיקוד לאורך זמן, היכולת להימנע מהיסח הדעת (למשל, להתרכז בקריאה או במטלה כלשהי לצד רמה סבירה של רעשים בסביבה), היכולת לבצע כמה מטלות בו זמנית (multi- tasking, או בשמה המקצועי "פיצול קשב"), היכולת לעבור ביעילות בין מטלות שונות (מקריאה לסיכום בכתב, משיעור ספורט לשיעור בכיתה, מזמן מנוחה לזמן עבודה...), היכולת לעכב תגובה (נטייה אימפולסיבית) והיכולת לישיבה ממושכת. בחלק מהמקרים נוסף לקשיים אלה קיימת גם נטייה משמעותית להתנהגות היפראקטיבית (ואז האבחון הוא של ADHD - הפרעת קשב וריכוז עם היפראקטיביות). כאן המקום לציין שכל ההתנהגויות הנ"ל מאפיינות את הפרעת הקשב והריכוז, אך יש לזכור: קיומן אינו מעיד בהכרח על ההפרעה.
למעשה, לא ניתן לקבוע נחרצות כי אדם מסוים סובל מהפרעת קשב וריכוז ללא אבחון מתאים (ומיד נגיע לזה). כשאנו מתבוננים בילדים ומשווים אותם לילדים אחרים בסביבתם, לא נצטרך להתאמץ יותר מדי על מנת להבין כי קיימת שונות עצומה ונורמטיבית ביניהם. יש ילדים שהטמפרמנט שלהם יותר סוער, והם צריכים לרוץ ולקפוץ, ויש שמעדיפים לשבת בצד עם ספר, יש שמסוגלים לשתות בצמא כל מילה שהמורה אומרת, ויש ש"נודדים" ו"מרחפים" במהלך השיעור. כל אלה עשויים להיות ילדים בספקטרום הבריא והנורמלי של תפקודי הקשב והריכוז. בנוסף, יש ילדים הסובלים מההפרעה שלאו דווקא מראים את כל טווח ההתנהגויות האלה. את הדוגמא הכי טובה לכך ניתן למצוא בהבדל שכיח בין בנים לבנות בהקשר זה: ממצא שחוזר שוב ושוב במחקרים מראה שבעוד שגם בנים וגם בנות סובלים מקשיי ריכוז, קושי בפיצול קשב וקושי בהעברת קשב, בנות מתקשות הרבה פחות מבנים בישיבה ממושכת ובעיכוב תגובה, ולמעשה הן מפגינות דפוס יותר "חולמני" של ההפרעה.
מסיבה זו, גיל האבחון של בנות נוטה להיות מאוחר יותר מבנים (כי הקושי שלה פחות בולט). אז איך בכל זאת נעבור מחשד לקיומה של ההפרעה לאבחנה של ממש?
כאמור, הפרעת קשב וריכוז מאובחנת על פי פגיעה בביצועים של אדם במטלות יומיומיות הדורשות ממנו גיוס של משאבי הקשב והריכוז שלו. בהתאם לכך, אבחון ההפרעה עובר דרך הפן הביצועי.
האבחון נשען לרוב על שני חלקים מרכזיים. החלק הראשון כולל איסוף מידע רלוונטי על המאובחן מאנשים שרואים אותו ביומיום ומסוגלים לתת תמונה מפורטת ומהימנה על תפקודו- לרוב הוריו ואנשי הצוות החינוכי. החלק השני, שניתן לראות בו גם מרכזי לאבחון, הוא אבחון בעזרת אחד מכלי האבחון הממוחשבים הקיימים היום. רוב הכלים הללו מתבססים על בדיקת ביצועיו של המאובחן במטלה קשבית כלשהי, והשוואתם לנורמות הסטטיסטיות הקיימות של בני קבוצת הגיל שלו. המטלה היא לרוב מטלה מונוטונית ומשעממת (למשל- יש ללחוץ על כפתור כאשר מופיע חץ לכיוון מסוים, או צורה כלשהי, ובשאר הזמן יש להתמקד במסך ולהמתין ללא לחיצה).
במשך שנים, הכלי הממוחשב המרכזי (וכמעט היחיד) לאבחון ההפרעה היה מבחן TOVA) Test of Variables of Attention). המבחן נחשב למספק, אך חולשתו המרכזית הייתה שבעוד שהוא נותן הכרעה לגבי עצם קיומה של ההפרעה (האם יש או אין הפרעת קשב וריכוז) הוא לא מספק מידע על המאפיינים הייחודיים של כל מאובחן.
כפי שאמרנו קודם, קיימת שונות גדולה בין ילדים ברמת תפקודי הקשב שלהם. בהתאם לכך, גם בקרב ילדים המתמודדים עם הפרעת קשב וריכוז קיימת שונות באופי הקשיים: יש שמוקד הקושי שלהם הוא היכולת להתרכז, ויש שמתרכזים מצוין אך הם פגיעים מאוד להיסח הדעת (אלו הילדים שזקוקים לסביבה שקטה ונטולת מסיחים), ויש שמוקד הקושי שלהם הוא הנטייה האימפולסיבית. אבחון שמאפשר הצצה לתמונת הקשיים הייחודית של כל מאובחן, מאפשר גם תכנון נכון ומותאם יותר של הטיפול והסיוע שניתן לתת לו. לצורך זה פותחו בשנים האחרונות כלים המתבססים על אותו עקרון של TOVA (מטלה הדורשת קשב, מאתגרת אותו ומשווה את הביצוע לנורמות המקובלות), אך מוסיפים התייחסות להיבטים השונים של הקשב. אחד הכלים שהולכים ונהיים נפוצים בשנים האחרונות הוא מבדק ה- MOXO, שבנוסף למתן הכרעה אבחנתית גם מעניק למאובחן ציון על ארבעה מדדים- קשב, תזמון, אימפולסיביות והיפראקטיביות- ובכך מעניק מידע חשוב להמשך.
בכל מקרה, הכלים הממוחשבים הם כלים תומכי החלטה- עדיין, גם לאחר שהאדם עבר אבחון באמצעותם, נדרש אישור של רופא (נוירולוג, פסיכיאטר או רופא התפתחותי) המקבל לידיו את כל המידע (כולל את ממצאי האבחון) ומעניק את האבחנה הסופית.
תחום הטיפול בהפרעת קשב וריכוז צומח, מתפתח ומשתנה באופן תדיר. הסיבה לכך נעוצה בשינויים שחלו בעשרים השנים האחרונות בתפיסה של ההפרעה. נתעכב מעט על נקודה זו: בעוד שבשחר ימיה נטו לחשוב שהיא בכלל לא הפרעה אלא ביטוי של עצלנות או התנגדות של התלמיד, בהמשך היא הובנה כמצב נוירולוגי "טהור" ועיקר השיח הטיפולי לגביה סבב סביב טיפול תרופתי. לצד זאת, כניסתן של גישות חינוכיות וטיפוליות לשיח הרפואי הביאו להטמעתן של גישות טיפוליות נוספות.
עדיין, המחשבה הראשונה והאינטואיטיבית ש"קופצת" לראש כשמדברים על ההפרעה היא הטיפול התרופתי. ריטלין, קונצרטה, אדרל- כל אלו הן תרופות הניתנות (במרשם רופא בלבד) למתמודדים עם ההפרעה, ומשפרות (במהלך זמן ההשפעה) את תפקודי הקשב. עבור תלמידים רבים מדובר בתרופה מצילה, המאפשרת להם לעבור בהצלחה את שנות בית הספר. עם זאת, לטיפול התרופתי יש חסרונות, שהעיקרי בהם הוא זמן השפעה מוגבל (לרוב 6-8 שעות).
חסרון משמעותי נוסף הוא העובדה שנטילת התרופה מותירה את בעל ההפרעה כפסיבי, המקבל את הסיוע שלו ממקור חיצוני. כשמדובר בילדים ומתבגרים, הדבר טומן בחובו לא פעם החמצה של הזדמנות לחוויה של התמודדות והישג. בעקבות תחושה זו פותחו גישות טיפוליות של אימון לשיפור הקשב והריכוז, וכן חלק ממוסדות החינוך מנהיגים מדיניות ההולכת לקראת התלמיד בעל הפרעת הקשב (למשל- בחינה בחדר שקט או מתן הפסקות מתוכננות במהלך שיעור).
שיטות טיפול בקשב וריכוז
מכון נקודת מפנה הוקם על ידי הגב' שוש מעוז אריה. המכון עוסק באימון אישי ובפרט מעניק אימון אישי לסובלים מהפרעות או בעיות הקשורות בקשב וריכוז. אצל אדם עם הפרעות קשב יש פגיעה בכמה וכמה תפקודים אחד מהם קשור גם בתפקוד ניהולי ומכאן שאימון לבעלי הפרעות אלו עוסק בפיתוח הרגלי. שיטת ADHD מצליחה ביותר ומעניקה התקדמות בנישות כמו ניהול משימות בזמן מסוים, תכנון, ארגון, התמודדות עם הסחות דעות ועוד. אלו הם רק חלק מהנקודות אותן פותר נקודת מפנה. מכון נקודת מפנה בניהולה של שוש קשור בעיקר בפועלה- אימון אישי להשגת יעדים, ניסיון של עבודה מול ארגונים גדולים ובעיקר תפקידים הקשורים בלב העשייה- הם אלו שהניפו את המכון למקומו ומעניקים מאז ועד היום שירותים הקשורים באימון עסקי לאנשים , ילדים ובוגרים בפרט בתחום הקשב והריכוז.
אטנגו הינה מפתחת ומשווקת מערכות ממוחשבות בשיטה ייחודית לשיפור הקשב והריכוז לרבות הזיכרון. מקורה של השיטה בטורונטו קנדה, תחילת היווסדה בשנת 2006 ומאז ועד היום היא מעניקה תשובות באמצעות אימון מתואם מראש המתבצע באמצעות אתרי אינטרנט. מקורה של השיטה כחלופה או השלמה לטיפול המוכר והידוע – כאמור הפרעות קשב וריכוז ADD ADHD. בין יתרונות השיטה, שיפור המוכח בפועל והצלחה בתפקוד קוגנטיבי לכל מטרה וכל דורש באשר הוא.
פועלה של השיטה
שיטת אטנגו מעניקה יעילות מרבית במגוון של ליקויים קוגניטיביים ללא תלות במקורם או בחומרתם. השיטה מבוססת על תיאוריות חדשניות בתחומי הפסיכולוגיה לרבות תחומי נוירולוגיה קוגנטיבית. אטנגו מציעה תיקון ושיפור יכולות מוחיות הקשורות לבעיות קשב וריכוז, זיכרון, תפקידים ניהוליים והתוצאות מורגשות לרוב בזמן קצר ויבואו לידי ביטוי במישור הלימודי וההתנהגותי. השיטה מיועדת לילדים החל מגיל 6, נוער ואפילו מבוגרים ואנשים שחשקה נפשם בלימודים אקדמאיים ולא באמת יודעים מהיכן להתחיל.
על החזון ועל השיטה
אנשים המתמודדים עם קשיים והפרעות קשב וריכוז, בוחרים אטנגו בזכות וותק, ניסיון ובעיקר הצלחה. הם מבטיחים אחריות לתוצאה נוכח העובדה כי השיטה לא אכזבה מעולם והניבה תוצאות מובטחות. כמו כן, הבטחת המקום מבוססת על לא הצלחת לא שילמת, כאמור, אין שיפורים, לא משלמים. אימון שלוש פעמים בשבוע במשך חצי שעה מעניק את השיפור ומכאן והלאה, הליווי המקצועי נמצא שם תמיד- ללא קשר לתוכנה האינטרנטית שאיננה מאוישת לכאורה. חזון השיטה של אטנגו מביע שליחו להשגת תוצאות טובות עבור כמה שיותר אנשים ומכאן שבמסגרת פועלו הוא מניב הצלחות גם באמצעות העברת קורסים לאנשי חינוך וקהל פרטי.כאמור, אימון מוחי נטול טיפול תרופתי.
מכון אביב הוא מרכז רב תחומי לטיפול בילדים, נוער ומשפחה. הוא מספק אבחונים וייעוץ מקצועי בנושאי קשב וריכוז, התפתחות, אבחונים פסיכו דידקטיים לרבות טיפולים התפתחותיים, רגשיים ופסיכולוגיים. מכון אביב מציג הסדרים עם חברות ביטוח וקופות חולים. הוא מעניק מגוון של שירותים שרובם ככולם קשורים בנישה של קשב וריכוז.
אודות שיטות הטיפול והאבחון
במסגרת פועלו, מעניק המכון שירותים כגון אבחוני קשב קליניים באמצעות נוירולוגים אשר מומחיותם הינה ילדים. כמו כן, מעניק המכון מגוון של אבחוני טובה, moxo' brc לרבות אבחונים ממוחשבים. אבחוני המכון באים לידי ביטוי גם כריפוי ועיסוק, טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים, אבחונים וטיפולים פסיכולוגים, טיפול באמצעות אמנות למתבגרים וילדים וכד'. בסיכום דבר, לצד כל השירותים הללו, ראוי לציין כי ניתנות גם הדרכות להורים עצמם שהם חלק בלתי נפרד מהטיפול עצמו.
צוות המכון כולל פרופסור לרפואת ילדים, מומחים בתחום הנוירולוגיה, ליווי מקצועי של מתמחים של ילדים ומתבגרים וציוד מתאים בפועל. השירות כולל פגישות, תצפיות, שיחות הדרכה של הצוות ומאמץ משותף לקידום הליך טיפולי. מכון אביב הינו בעל אביזרים לאבחונים וטיפולים ייחודיים וחדשניים. המכון מעניק אבחונים באמצעות טיפול בחדר לבן, כמו כן מעניק המכון אבחונים ממוחשבים בנוסף. מציאות מדומה הינו חלק נוסף של טיפול שמתרחש בפועל. מוטו המכון קשור בעיקר במקצועיות ועבודת צוות לרבות תפיסה מערכתית נכונה המאפשרת התייחסות לכל תחומי החיים של המטופל וסביבתו. המטרה כאמור, להשיג את הטיפול הטוב ביותר נוכח הכלים, סגל מטפלים כגון תחומי שיאצו קלינאות תקשורת, פסיכולוגים, ריפוי בעיסוק לרבות תעודות הוראה וניסיון בהענקת אסטרטגיות למידה. כמו כן, תרפיה במוסיקה לרבות הנחייה ושיתוף של ההורים.
נקודת מפנה מעניקה את כל התשובות לאנשים המתקשים לנהל איכות חיים, ארגון ואפילו ניהול אישי. שיפור תפקוד בדרך האפקטיבית קשור בכלים המוענקים במסגרת נקודת מפנה בניצוחה של שוש מעוז אריה. המקום מציע אימון מסוג ADD למבוגרים המתקשים לנהל חיים סדירים. באמצעות טיפול זה מעניק המכון שיפור בתפקוד הכללי ומיגור הפרעות הקשב לאלתר. נקודת מפנה חובקת בתוכה סגל הוראה וטיפול מהטובים ומעניקה את מיטב כליה גם לסגל מורים, מחנכים, מנהלים וכל מי שתר אחר אתגרים בעבודה מול ילדים, נוער וכל הסובלים מהפרעות קשב וריכוז בשגרת חייהם. הגברת שוש מעוז אריה שייכת ללשכת המאמנים בישראל והיא בעלת תואר בתחומי סיעוד ומדעי החברה לרבות אימון אישי לבעלי הפרעות קשב, ריכוז ונישה התנהגותית.
הפרעות קשב וריכוז - מידע, האבחון והטיפול

האם יש קשר בין נטילת רטלין לפגיעה בלב?

האם יש קשר בין נטילת רטלין לפגיעה בלב? בשנים האחרונות הולכת וגוברת נטילת התרופה רטלין כנגד הפרעות קשב וריכוז. יש

קרא עוד ←
ADHD ואבחון טובה (TOVA)

ADHD ואבחון טובה (TOVA)

הנושא של הפרעות קשב וריכוז קיבל מודעות ציבורית רחבת היקף בשנים האחרונות, במיוחד בהיבט של המחלוקת לגבי כל הקשור באבחון

קרא עוד ←
הפרעות קשב וריכוז – טיפול רגשי, התנהגותי או תרופתי?

הפרעות קשב וריכוז – טיפול רגשי, התנהגותי או תרופתי?

הפרעות אלו עלו לכותרות מספר פעמים בשנים האחרונות. יותר ויותר אינדיבידואלים מאובחנים כסובלים מההפרעה הזו, לא רק בקרב הגילאים הצעירים

קרא עוד ←
על תוכנית הלימודים של לימודי אבחון דידקטי

על תוכנית הלימודים של לימודי אבחון דידקטי

על תוכנית הלימודים של לימודי אבחון דידקטי במהלך עשר השנים האחרונות, התחולל שינוי דרסטי ואפילו קיצוני במעמד ובביקוש ללימודי חינוך

קרא עוד ←
על אבחון דידקטי, פסיכודידקטי ולקויות למידה
אבחון דידקטי – לא לילדים בלבד

אבחון דידקטי – לא לילדים בלבד

הסטטיסטיקה היבשה היא כי 10% מכלל הילדים לוקים מלקויות למידה והפרעות קשב וריכוז. הלקויות וההפרעות הללו מולדות, ועל כן אינן

אבחון לקויות למידה

אבחון לקויות למידה

המושג "לקויות למידה" הינו מושג רחב ולא תמיד מוגדר וברור לאנשים מן השורה, מהסיבה שהלקויות מתאפיינות בהטרוגניות, והן גם

אבחון לקויות למידה מהו?

אבחון לקויות למידה מהו?

רבים בשנים האחרונות, מצליחים להתבלבל בין שני תחומים עיקריים אשר יכולים לפגום ביכולת של תלמיד (מבוגר או צעיר) ללמוד כראוי

ד"ר רונית כהן זמורה – סוגי דיסקלקוליה

ד"ר רונית כהן זמורה – סוגי דיסקלקוליה

הערכה כי 3%-6 מהאוכלוסייה לוקים בדיסקלקוליה. מחקרים מראים כי אחוז הבנות הלוקות בדיסקלקוליה עולה במעט על בנים. דיסלקציה נפוצה בקרב