אבחון דידקטי באשקלון, לקויות למידה הן קבוצה של לקויות התפתחותיות. התמונה התפקודית שמציג אדם המתמודד עם לקות למידה היא של מישהו שאינו מסוגל…
אבחון דידקטי מורחב באשקלון-על המילכוד של לקויות הלמידה
לקויות למידה הן קבוצה של לקויות התפתחותיות. התמונה התפקודית שמציג אדם המתמודד עם לקות למידה היא של מישהו שאינו מסוגל לרכוש ידע או מיומנויות בקצב וביעילות המצופה ממנו על פי הנורמה של בני גילו. בדרך כלל הלקות פוגעת באחד משלושת תפקודי הלמידה הבסיסיים (קריאה, כתיבה ויכולת חשבונית), אך ייתכנו לקויות ספציפיות יותר או מורכבות (אדם יכול לסבול מלקות בכמה תחומי תפקוד נפרדים).
אחת הנקודות המשמעותיות המהווה "נחמה" או הרגעה לילדים ובני נוער (ולא פחות חשוב מכך- הוריהם) המתמודדים עם לקות למידה, היא שלקויות למידה אינן תלויות או קשורות במנת משכל. אדם בעל לקות למידה עשוי להיות בעל אינטליגנציה תקינה, גבוהה מהממוצע או נמוכה ממנו, באותה סבירות כמו אדם ללא לקות. אכן, זו נקודה חשובה, אך היא מציבה את בעלי הלקות בסוג של מילכוד פרדוקסלי: בגלל שהלקות לא קשורה לאינטליגנציה, היא מתבטאת רק כאשר האדם נדרש לעשות שימוש באחת היכולות הלקויות שלו. בניגוד ללקויות נרחבות יותר (כגון פיגור שכלי הפרעות תקשורת או נכויות פיסיות שונות), לקות למידה אינה נראית לעין בחלק ניכר מהזמן. בגלל שהיא מתבטאת רק בסיטואציות של למידה, הסביבה נוטה לא פעם לתייג תלמידים לקויי למידה כעצלנים או סרבנים, ושופטת אותם במקום לתת להם את הסיוע הנדרש, וכמובן- את היחס האמפתי והמקבל שהם זקוקים לו.
לכן, תלמידים המתמודדים עם לקות למידה מועדים פעמים רבות לפתח תסכול, תחושת בדידות, מצוקה רגשית ופגיעה בדימוי העצמי, וגם (כסוג של נבואה המגשימה עצמה) לפתח התנגדות פנימית עמוקה לעיסוק הלימודי. דפוסים אלה הופכים את האבחון הנכון של הלקות, ובהקדם האפשרי, לחשוב מאין כמוהו.
כיצד מתבצע אבחון דידקטי?
אבחון דידקטי הוא תהליך אבחוני שנועד להעניק לאיש המקצוע המאבחן תמונה מקיפה ככל האפשר ולעמוד על רמת התפקוד של המאובחן בכל אחד מתחומי הלמידה הבסיסיים (כאמור- קריאה, כתיבה ויכולת חשבונית). בנוסף, באבחון נבדקת שורה של יכולות קוגניטיביות ממוקדות יותר, שכל אחת מהן תורמת ומהווה "אבן בניין" בתהליכי למידה. אלה כוללות: יכולות תפיסה (חזותית, מרחבית או שמיעתית), תפקודי זיכרון (לטווח קצר או לטווח ארוך), יכולת ויזו מוטורית וגרפו מוטורית (העתקה, שרטוט, תיאום יד-עין), יכולות שפתיות (אוצר מילים, תחביר, מודעות פונולוגית וכיוב'), וכן היבטים שונים של סגנון העבודה (קצב, יכולת התארגנות, מידת הבקרה על טעויות וכד').
לאחר שהמאובחן משלים את מטלות האבחון, נערך ניתוח ופרשנות של הממצאים, על מנת לעמוד על אפשרות קיומה של לקות למידה, להבין את מוקדי הלקות וחומרתה, ולגבש המלצות לסיוע והתערבות מתאימים, על בסיס נקודות החולשה וגם נקודות החוזק שעולות מהאבחון.
במרכז שביט אנו מקפידים לראות את האדם לקוי הלמידה כמכלול שאינו מוגבל רק ליכולות הלמידה שלו. אנו מזכירים כל העת כי למצבו הרגשי של האדם, ובמיוחד לתחושות העולות בו כשהוא נדרש להתמודד עם האתגר הלימודי, יש משקל חשוב בהתמודדות עם למידה ועם לקויות למידה. לכן פעמים רבות האבחון הדידקטי המורחב במרכז שביט יכלול התייחסות גם להיבטים רגשיים, ובהתאם לכך, המלצות בעקבות האבחון עשויות בחלט לכלול המלצה לטיפול רגשי. מרכז שביט מבין כי רווחתו הנפשית של התלמיד מסבירה, תורמת או מקשה על תפקודו הלימודי לא פחות מיכולותיו המתמטיות או השפתיות.