עד לפני מספר מצומצם של שנים, שכיח היה לשמוע את המשפטים השגורים כל כך בפי המחנכות ואנשי ההוראה השונים כי הילד אינו מממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בו, פזור דעת, אינו מכין את שיעורי הבית או מטלות הגשה, מפריע למהלכו התקין של השיעור, שכחן או עצל. התפיסה הייתה כי התלמיד נכשל בבחינה כי לא השקיע דיי הצורך בהתאם למצופה. כמו כן, כישלונות התלמיד הם ביחס ישיר למוטיבציה ולאמביציה שלו ללמוד ותו לא. שחור ולבן. המושגים "לקויות למידה", "הפרעות קשב וריכוז, היפר אקטיביות ואימפולסיביות", "אסטרטגיות למידה" וכדומה, לא היו קיימים אז, כמו גם ההבנה שלעיתים גם כאשר הילד, שרמת משכלו בטווח אמות המידה המקובלות, מתאמץ מאוד, הוא עדיין לא בהכרח יצליח בלימודיו, בשל גורמים אובייקטיביים המונעים זאת ממנו.
עד לפני מספר מצומצם של שנים, שכיח היה לשמוע את המשפטים השגורים כל כך בפי המחנכות ואנשי ההוראה השונים כי הילד אינו מממש את מלוא הפוטנציאל הטמון בו, פזור דעת, אינו מכין את שיעורי הבית או מטלות הגשה, מפריע למהלכו התקין של השיעור, שכחן או עצל. התפיסה הייתה כי התלמיד נכשל בבחינה כי לא השקיע דיי הצורך בהתאם למצופה. כמו כן, כישלונות התלמיד הם ביחס ישיר למוטיבציה ולאמביציה שלו ללמוד ותו לא. שחור ולבן. המושגים "לקויות למידה", "הפרעות קשב וריכוז, היפר אקטיביות ואימפולסיביות", "אסטרטגיות למידה" וכדומה, לא היו קיימים אז, כמו גם ההבנה שלעיתים גם כאשר הילד, שרמת משכלו בטווח אמות המידה המקובלות, מתאמץ מאוד, הוא עדיין לא בהכרח יצליח בלימודיו, בשל גורמים אובייקטיביים המונעים זאת ממנו.
קיימים לא מעט גורמים העשויים לגרום לילד לכישלונות בהישגים האקדמיים שאינם קשורים בהכרח לרמת משכל או תכונות אופי. מחסור בויטמינים או מינרלים מסוימים עשויים ליצור תסמינים של חוסר שקט. גם הפרעות שינה כרוניות הנובעות ממחלת אסטמה, או מום לבבי שלא אותר, עשויים ליצור עייפות כרונית המושלכת אל ההיבט הדידקטי. גורמים אובייקטיביים נוספים הם בעיות ראייה, שמיעה או מצבים נפשיים הנובעים מאירועים חיצוניים שונים ומפריעים לו ללמוד. ואולם, קיימות גם הפרעות נוספות המכונות "לקויות למידה". אילו הן לקויות הנובעות מגורמים נוירו התפתחותיים הפוגעים בתפקודי הלמידה הבסיסיים כמו הקריאה, המתמטיקה והכתיבה, עובדה המונעת מהתלמיד לממש את המיומנויות שלו בהתאם לצפוי מאנשים בני גילו, מנת משכלו והשכלתו. ישנם אנשי מקצוע המכלילים בקטגוריית לקויות הלמידה את הדיסלקציה, דיסקלקוליה והדיסגרפיה בלבד כלקויות למידה, ואילו אחרים מכלילים בקטגוריה הרחבה גם את הפרעות הקשב והריכוז, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות, לקות שפתית ולקויות למידה בלתי מילוליות. הלקויות מתאפיינות בהטרוגניות, ולאנשים שונים עשויים להיות פרופילים שונים ובדרגות שונות של הלקות, כשלחלקם קיימות גם תחלואות כפולות או תחלואות נלוות. אחד האבחונים המקובלים ביותר כיום הוא האבחון הדידקטי.
[widgetkit id=295]
חשיבותו של האבחון הדידקטי
מכיוון שללקויות הללו ישנן פרופילים שונים, וקיימות גם תחלואות אחרות המניבות תסמינים דומים, חייבת להיות אבחנה ברורה הממפה את הבעיה באופן יסודי לכדי תמונה כוללת, על מנת לאפשר טיפול ממוקד, יעיל ורב מערכתי המותאם בדיוק לצרכי התלמיד. אבחון דידקטי מתבצע על ידי מאבחן אשר הוסמך לכך ומוכר על ידי משרד החינוך. האבחון הדידקטי בוחן את מיומנויות היסוד הכוללים קריאה, כתיבה וחשיבה מתמטית בהשוואה לתפקודים הדידקטיים הממוצעים לשכבת הגיל של הנבדק. ובנוסף, האבחון הדידקטי בודק אף את התפקודים הקוגניטיביים כמו תפיסה מרחבית, חזותית ושמיעתית, תפקודים מוטוריים, תפקודי זיכרון, תפקודי שפה ואסטרטגיות למידה. חשוב לציין כי אין בסמכותו של המאבחן הדידקטי לאבחן הפרעות קשב וריכוז, וזוהי סמכותו הבלעדית של רופא נוירולוג או פסיכיאטר. ואולם לא פעם ניסיונו של המאבחן מסייע לגילוי בעיות הקשורות להפרעות הקשב והריכוז, כאשר במידה וקיים חשש להפרעות הללו, הדבר יצוין בסיכום הכללי של האבחון, ויסייע לרופא באבחון הסופי. זיהוי הבעיה באופן ממוקד מסייע למציאת דרכי טיפול יעילים המותאמים בדיוק לצרכי התלמיד. דרכי הטיפול השכיחות הן הטיפול התרופתי כמו הריטלין או הקונצרטה, הוראה מתקנת על מנת לצמצם את הפערים האקדמיים שהצטברו, ובה בעת להקנות לתלמיד אסטרטגיות למידה שיסייעו לו לעקוף את מגבלותיו, הקלות במבחנים כמו תוספות זמן, התעלמות משגיאות כתיב, או היתר שימוש באמצעי עזר כמו דפי נוסחאות במתמטיקה או מילוניות אלקטרוניות לשפות זרות וכדומה. טיפולים נוספים בהתאם לצרכי הילד הם ריפוי בעיסוק במידה ולילד נמצאו לקויות מוטוריות, קלינאי תקשורת במידה וקיימות הפרעות שפה או שיבושי הגייה, טיפול רגשי באומנויות, טיפול רגשי באמצעות בעלי חיים, ולעתים אף טיפול פסיכולוגי או משפחתי, על מנת לסייע לילד להעלות את הדימוי העצמי עד לאמונה שלו ביכולותיו וכישרונותיו. חשוב להדגיש כי על אף לקויות הלמידה, בנסיבות של סביבה תומכת, התמדה ואמונה, עשוי כל לקוי למידה באשר הוא, להגיע למימוש מלא של הפוטנציאל הגלום בו ולהגשמה עצמית מלאה.