הורים אשר שומעים לראשונה על החשד כי ילדם עשוי להיות לקוי למידה, עושים את פסיעתם הראשונה בארץ חדשה ובלתי מוכרת של עולם לקויות הלמידה. זהו עולם המורכב ממושגים חדשים, אשר חלקם נשמעים מוכרים, בשל המחלוקות שמסביבם, כאשר בפועל המידע עליהם מועט. בנוסף, ישנם אנשי מקצוע מתחומים שונים וגם אבחונים מגוונים, שחלקם ממוחשבים וחלקם מבוססים על שאלונים וראיונות, כשהתחושה הכללית היא של בלבול עמוק ופחד הנובע מחוסר ידיעה, הבנה ושליטה במצב. אל הפחד והבלבול מתלווה לעיתים התחושה של האשמה העצמית, שאולי הדבר נובע מחינוך שגוי, או שמא מדובר ברמת משכל נמוכה, ושאלות נוספות התלויות באוויר.
ברוכים הבאים אל "ארץ לקויות הלמידה"
הורים אשר שומעים לראשונה על החשד כי ילדם עשוי להיות לקוי למידה, עושים את פסיעתם הראשונה בארץ חדשה ובלתי מוכרת של עולם לקויות הלמידה. זהו עולם המורכב ממושגים חדשים, אשר חלקם נשמעים מוכרים, בשל המחלוקות שמסביבם, כאשר בפועל המידע עליהם מועט. בנוסף, ישנם אנשי מקצוע מתחומים שונים וגם אבחונים מגוונים, שחלקם ממוחשבים וחלקם מבוססים על שאלונים וראיונות, כשהתחושה הכללית היא של בלבול עמוק ופחד הנובע מחוסר ידיעה, הבנה ושליטה במצב. אל הפחד והבלבול מתלווה לעיתים התחושה של האשמה העצמית, שאולי הדבר נובע מחינוך שגוי, או שמא מדובר ברמת משכל נמוכה, ושאלות נוספות התלויות באוויר.
לקויות הלמידה נובעות ממקורות נוירו התפתחותיים במערכת העצבית אשר במוח, הלקויות הינן מולדות ולפיכך הן מתלוות אל הלוקה בהם במשך כל חייו ואינן ניתנות לריפוי. השאלות האינטואיטיביות הצצות הן לשם מה נחוץ האבחון, מהו אופי הטיפול, והאם ישנו קשר אל רמת המשכל של הילד, כשההשלכה המיידית היא אל הילד הפרטי שאינו מצליח לקרא, וכותב עם שגיאות כתיב רבות. הבשורה הטובה היא שגם אלברט איינשטיין, ליאונרדו דה וינצ"י, תומס אדיסון והנשיא ג"ון קנדי היו לקויי למידה, כלומר, אין קשר בין רמת משכל ללקויות למידה. ואולם, מדובר בבודדים אשר הצליחו, על אף המגבלות והקשיים הרבים שהוערמו עליהם, וכנגד כל הסיכויים. למרות המחקרים הרבים בנושא, והעובדה כי מדובר במחלות פיזיולוגיות, אין כיום דרך לאבחן את הלקויות באופן וודאי, כמו לדוגמה בדיקות דם או בדיקות גופניות אחרות, והאבחון נקבע בהתאם לתסמינים ובאופן נסיבתי. מבדקים מסוגים שונים עשויים להעניק תמונת פרופיל רחבה יותר על אופי הבעיה, על מנת לאפשר מתן טיפול אפקטיבי ומותאם בדיוק לצרכי הילד. אמצעי הטיפול המגוונים לא נועדו לרפא את לקויות הלמידה אלא לרפא את התחלואה הנלוות אליה, לצמצם ולסגור את הפערים הלימודיים של הילד, ובמקביל להעניק לו כלים אסטרטגיים להתמודדות עתידית עם הקשיים ולאפשר לו מימוש מרבי של כל הפוטנציאל הטמון בו.
תסמיניהן של לקויות הלמידה ודרכי ההתמודדות עימן
לקויות הלמידה השכיחות הן דיסלקציה, הבאה לידי ביטוי בקשיים בקריאה וכתיבה, הדיסגרפיה שהינה קשיי כתיבה והדיסקלקוליה המתבטאת בקשיי למידה במתמטיקה. ישנם אנשי מדע המייחסים את שלוש הלקויות הללו בקטגוריה המצומצמת של ההגדרה ואילו אחרים מכלילים בקטגוריה הזו גם את הפרעות הקשב, הריכוז, ההיפר אקטיביות והאימפולסיביות. תסמיני הדיסלקציה הינם אוצר מילים נמוך, קשיים בשליפת מילים מן הזיכרון, פער משמעותי בין רמת ההבעה בעל פה לרמת ההבעה בכתב, קשיים בקריאה, קשיים בהבנת הנקרא, קשיים בכתיבה, בעיות בארגון רצף של מילים או משפטים וכדומה.
הדיסגרפיה מתייחסת למיני הפרעות כתיבה רבות. הכתיבה מורכבת מתהליך קוגניטיבי רב שלבי ומורכב למדיי. פגיעה בשלבים שונים בתהליך הכתיבה יולידו תסמיני דיסגרפיה שונים בהתאם לשלב הפגיעה. ישנם אנשי מדע הרואים את הדיסלקציה והדיסגרפיה כלקות אחת בעלת שני הביטים שונים. אצל הלוקים בדיסגרפיה, תהליך הכתיבה דורש מאמץ גבוה וזמן ממושך, והלקות מהווה מגבלה משמעותית המשפיעה על התפקודים האקדמיים ובעלת השלכות בהיבטים נוספים. הדיסקלקוליה הינה לקות למידה במתמטיקה ומתייחסת לאי היכולת לשלוט בפעולות חשבוניות פשוטות לכאורה. הדיסקלקוליה נתפסת אף היא כווריאציה של דיסלקציה, והיא עשויה להתבטא בתחומים מגוונים כמו תפיסה מרחבית וחזותית, אי היכולת להבחין בין הסימנים, קשר כמותי ומשמעותו, תפיסת זמן ומרחב וכדומה. קיים קושי באבחון הדיסקלקוליה בשל היותו של התחום קשה להוראה, כאשר קיימת חרדה לא מעטה בכל הנוגע לתחום בקרב תלמידים רבים, גם כאלו שאינם בעלי לקויות למידה. הפרעות הקשב, הריכוז, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות הן הפרעות שאנשי מקצוע רבים מסווגים בקטגוריית לקויות הלמידה בשל פגיעתן גם בהיבט הלימודי. האמצעים לאבחון לקויות הלמידה הינם לא מעטים, כשהשכיחים שבהם הם האבחון הדידקטי והפסיכו דידקטי, ואבחונים ממוחשבים כמו אבחון TOVA, BRC ואבחון MOXO.
בתום סוללת האבחונים יטוו אנשי המקצוע תוכנית טיפול בהתאם לממצאים שהתקבלו, תוכנית המותאמת בדיוק לצרכיו של הילד במטרה לקדם אותו באופן יעיל ואפקטיבי. אמצעי הטיפול הם לרוב ההוראה המתקנת, שמטרתה לצמצם ולסגור את הפערים הלימודיים שהתהוו, באמצעות שיטות לימוד ייחודיות בהתאם לפרופיל הבעיה ונקודות החוזק של הילד, הקניית אסטרטגיות למידה, התאמות במבחנים, ריפוי בעיסוק, ריפוי בדיבור, טיפול פסיכולוגי במידה והלקות חלחלה אל ההיבט הרגשי וגרמה לפגיעה בדימוי העצמי וכדומה. להיות הורה לילד בעל לקויות למידה אינו דבר של מה בכך, ואולם, סביבה תומכת, התמדה וסובלנות תוביל את הילד למימוש והגשמה עצמית.