לרבים יש קשר כלשהו לתופעת ההפרעות של קשב וריכוז בין אם זהו קשר ישיר כלוקים בעצמם בהפרעה ובין אם כהורים לילדים, עמיתים וחברים ללימודים או לעבודה, אשר אובחנו כסובלים מהתופעה. הפרעות הקשב והריכוז הינן פגם נוירולוגי מולד והן מתלוות אל האדם לכל אורך חיו. לרוב הן נחשפות בגילאי הילדות, ובעיקר בשלבים ההתחלתיים של בית הספר, אך הן עשויות להיחשף גם בשלבים אחרים בחיים כמו למשל בקרב בני נוער בעת עליתם לחטיבה העליונה בבית הספר והתחלת מבחני הבגרות, סטודנטים המתחילים בלימודיהם האקדמיים וכן בקרב בני הגיל השלישי.
לרבים יש קשר כלשהו לתופעת ההפרעות של קשב וריכוז בין אם זהו קשר ישיר כלוקים בעצמם בהפרעה ובין אם כהורים לילדים, עמיתים וחברים ללימודים או לעבודה, אשר אובחנו כסובלים מהתופעה. הפרעות הקשב והריכוז הינן פגם נוירולוגי מולד והן מתלוות אל האדם לכל אורך חיו. לרוב הן נחשפות בגילאי הילדות, ובעיקר בשלבים ההתחלתיים של בית הספר, אך הן עשויות להיחשף גם בשלבים אחרים בחיים כמו למשל בקרב בני נוער בעת עליתם לחטיבה העליונה בבית הספר והתחלת מבחני הבגרות, סטודנטים המתחילים בלימודיהם האקדמיים וכן בקרב בני הגיל השלישי. אבחון ההפרעה לא נועד עבור אלו הנמצאים במסגרות הקשורות להיבט הלימודי בלבד, זאת בשל היותן משפיעות בכל תחומי החיים, כמו ביחסים בין אישיים, משפחה, זוגיות, עבודה, התנהלות כלכלית וכדומה. הפרעות הקשב מורכבות ממכלול גורמים ונהוג לטפל בהן במגוון דרכים, כשהשכיחה שבהן היא הטיפול התרופתי בריטלין או בתרופות ממריצות אחרות. ואולם, על מנת לטפל באופן יעיל עם תוצאות מרביות נהוג כיום לטפל במקביל גם בתסמיני הלוואי של ההפרעה כשאחת הדרכים המומלצות היא הטיפול הרגשי.
לשם מה נחוץ הטיפול הרגשי?
תסמיני הקשב והריכוז באים לידי ביטוי במוסחות דעת, קושי בהתמקדות בגירוי בודד ולאורך זמן, שכחנות, חוסר יכולת לעקוב אחר הוראות ולהתמיד במטלות מורכבות, אי שימת לב לפרטים, איבוד חוט המחשבה וכדומה, כשבמידה והתופעה מלווה גם במרכיב ההיפראקטיביות יהיו גם פעלתנות יתר וחוסר מנוחה. תסמיני הליבה של ההפרעה פוגעים ביכולת האקדמית של מימוש הפוטנציאל הטמון באדם, וגוררים לתסכול, ופגיעה עצמית בדימוי. במידה וההפרעות אינן נחשפות, מתקיים גם לחץ סביבתי מצד בני המשפחה ובית הספר ונוצרת תדמית שלילית שאינה תורמת לדימוי העצמי של הלוקה בהפרעה, שהינו נמוך כבר כך. תסמין נוסף של הפרעות הקשב הוא חוסר היכולת להיצמד אל חוקים חברתיים, נטייה לחרוג מהם או לנתחם באופן שגוי, במיוחד כשאל ההפרעות מתלווה תופעת האימפולסיביות. התסמינים הללו גורמים לא פעם להתרחקות הסובבים מן האדם ולבדידות. הנסיבות הללו גורמות לאדם למצוקה רגשית קשה שבמידה ואינה מטופלת, היא עלולה להיות בעלת השלכות מרחיקות לכת. כיום קיים מגוון רחב של טיפולים רגשיים על מנת לסייע לאדם להבין ולקבל את לקותו, ולהעניק לו את הכלים להתמודדות יעילה עם הקשיים הנובעים מן ההפרעה.
מהו הטיפול הרגשי?
מבוגרים מגיעים אל הטיפול רגשי על מנת למצוא אוזן קשבת, לספר על קשייהם ולרכוש תובנות וכלים שיסייעו להם בהתמודדות מול הקשיים הנובעים מהפרעת הקשב. ילדים, לעומת זאת, אינם תמיד מבינים מדוע. הם סבורים כי הם שם, בטיפול, כי ההורים החליטו עבורם. לא פעם הם מבולבלים ומאמינים שהטיפול הוא בשל התנהגותם ה"רעה" ובאשמתם. טיפול רגשי לא נועד לחנך או לרפא אלא לפתח דו שיח עם הילד שבאמצעותו מתאפשר לילד לרכוש אמון, להיפתח ולחשוף את מצוקותיו. הטיפול הינו לרוב לאורך זמן ועשוי להיות באמצעות מוסיקה, יצירה, דיבור, משחק ואף בסיוע בבעלי חיים. לעיתים קרובות מתייחס הילד אל המטפל בדיוק כפי שהוא נוהג עם סביבתו הקרובה. במונחים המקצועיים נהוג לכנות זאת כ"השלכה" או "העברה", כשהילד משליך על המטפל את תחושותיו ותגובותיו, אך בניגוד לסביבה הטבעית של הילד, למטפל יש את הכלים לנתח ולנתב את אותן ההשלכות לאפיקים בונים.
טיפול רגשי באמנות
הטיפול הרגשי נועד לגרום לילד להכיר בקושי ולנתבו לאפיקים אשר יסייעו לו לחוות כוחות והצלחות. דוגמא לכך היא ילד המתקשה בלימודים המגלה כי יש לו כישרון נדיר בציור או במוסיקה, ילדה מסוגרת המגלה באמצעות בעלי חיים כי יש מי שיקבל אותה בדיוק כפי שהיא וללא כל ביקורת ושיפוטיות.
אחד הכלים הטיפוליים הוא הטיפול הרגשי באומנות אשר עושה שימוש באומנות לשם השינוי רגשי. האומנות הינה כלי שבאמצעותו ניתן לבטא רגשות וקונפליקטים פנימיים, ולפתוח צוהר אל תכנים לא מודעים. היצירה מאפשרת מרחק רגשי אשר נחוץ להתמודדות עם מצבים מאיימים, כשבמקביל היא מחברת את הילד אל החלקים הלא פגועים והיצירתיים שבנפשו ומאפשרת להם לבוא לידי ביטוי. דרך הטיפול רוכש הילד כלים להתמודדות מול המצוקות הרגשיות ומושגת תובנה, קבלה עצמית והתקדמות אישית.