המונח הכללי "לקות למידה" מתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות המתבטאות בקשיים מרובים ברכישה ובשימוש במיומנויות למידה בסיסיות, כשהמאפיין המרכזי של תלמידים ליקויי למידה הוא…
ליקויי למידה במערכת החינוך
המונח הכללי "לקות למידה" מתייחס לקבוצה הטרוגנית של הפרעות המתבטאות בקשיים מרובים ברכישה ובשימוש במיומנויות למידה בסיסיות, כשהמאפיין המרכזי של תלמידים ליקויי למידה הוא פער בין רמת התפקוד המצופה מהם יחסית לבני גילם, השכלתם ומנת משכלם לבין רמת תפקודם האקדמי בפועל. יחד עם זאת, ההטרוגניות של הלקות מתבטאת בשונות של תחומי הלקות, בחומרתה ובהשפעתה על ההיבט הלימודי, הרגשי והחברתי. הבסיס של ליקויי למידה הינו נוירולוגי, אך לתנאים הסביבתיים נודעת חשיבות מרכזית כמקדמי סיכון או הגנה להשפעתן של הלקויות על תפקודו של התלמיד. לפיכך, מערכת החינוך עומדת בפני האתגר ליצור סביבה לימודית מותאמת באופן אינדיבידואלי לצורכי התלמיד, על מנת לאפשר לו לרכוש ולבטא ידע, ולסייע לו להתמודד עם הקשיים והאתגרים הניצבים בפניו עקב לקותו.
תפקידי האגף לליקויי למידה במשרד החינוך
אחד האגפים במשרד החינוך הוא אגף לקויות הלמידה, שתפקידו להוביל הליכים אשר יעניקו לכל תלמיד את ההזדמנות לממש את הפוטנציאל הטמון בו. לשם קידום המטרה פועל האגף באמצעות הכשרת כוח אדם מיומן ומקצועי בתחום ליקויי למידה, פיתוח כלים לאיתור תלמידים לקויי למידה, פיתוח דרכי עבודה יעילות לקידום התלמידים הללו וכתיבת תוכניות להדרכת צוותי בתי הספר וההורים. ההתייחסות לתלמידים בעלי לקויות למידה במערכת החינוך בארץ מתבטאת בהתבוננות ברצף ההתפתחותי של כל תלמיד במסגרת מערכת החינוך החל מן הגן וכלה בסיום בית הספר התיכון, ורצף טיפולי בתלמידים בעלי קשיים בלמידה אשר נובעים מן הלקות על מגוון צורכיהם, על מנת להבטיח שהתלמידים לקויי הלמידה יזכו למלוא הסיוע והתמיכה לה הם נזקקים, ומיצוי יכולותיהם במהלך לימודיהם במסגרת מערכת החינוך.
ההתערבות הדידקטית לשם סיוע לתלמידים בעלי ליקויי למידה במערכת החינוך
ההתערבות הדידקטית שמפעילה מערכת החינוך כרוכה בסיוע לתלמידים לקויי למידה בפיתוח אסטרטגיות למידה יעילות, לימוד ואימון הדרגתי של התלמיד בהתאם לתחומי הקושי אשר אותרו, ובמעקב רציף אחר התנהגויות הלמידה. ההתערבות הדידקטית כוללת הקנית הרגלי למידה יעילים, הסתייעות בשיטות של הוראה מתקנת, שימוש בטכנולוגיית מחשבים לצורך פיתוח ואימון מיומנויות שאותרו כלוקות, וכן התאמות שמטרתן לפצות על הקושי כמו שימוש במחשבון, תוספת זמן במבחנים, שימוש במילונית, כתיבה במחשב וכדומה. דרכי ההיבחנות המותאמות מחייבות את הכנת התלמיד לשימוש מיטבי בהתאמות על מנת להבטיח הפקת המיטב מההסתייעות בהן. כמו כן, יש צורך במעקב של המורים אחר יעילותן של אותן ההתאמות בהן מסתייע התלמיד. ההתערבות הדידקטית מחייבת את מערכת החינוך במעקב שיטתי ותמידי אחר מידת השיפור בתפקוד התלמיד, וצמצום הפערים הלימודיים בהשוואה לעצמו ולבני גילו.
דרכי ההתערבות הפסיכו-חינוכית סיוע לתלמידים בעלי ליקויי למידה במערכת החינוך
ההתערבות הפסיכו-חינוכית מצריכה התייחסות לעולמו הפנימי של התלמיד לקוי הלמידה בהיבטים החברתיים, ההתנהגותיים והרגשיים. ההתערבות הפסיכו-חינוכית מותנית בזיהוי מוקדם של סגנון ההתמודדות של התלמיד ותחומי התפקוד שלו. בהתערבות מושם הדגש על חיזוק אסטרטגיות ההתמודדות שלו, והעצמתו האישית באמצעים מגוונים כמו הקניית הכלים לנקיטת עמדה יוזמת ואקטיבית, הכלים להתעשתות בנסיבות של חוסר הצלחה, היכולת לעמוד על זכויותיו וכדומה. התהליכים הללו כוללים את התערבות המחנך וצוות המורים, על פי המלצות הפסיכולוג ובהיוועצות עמו. המחנך יסתייע ביועצת בית הספר בכל הנוגע לתהליכים הללו ולהשלכותיהם. בנסיבות מסוימות תישקל התערבות טיפולית אישית או קבוצתית. מגוון הצרכים הפסיכו-חינוכיים תלוי ביצירת אמונה בקרב התלמיד לקוי הלמידה בכישוריו, בסיכוייו ובכוחותיו בפיתוח יכולת ההתמדה, בבניית מערכת של ציפיות חיוביות כלפי לימודיו, בבניית מודעות של התלמיד לקשייו ולשיטות לפיצוי עליהם דרך שיכלול אסטרטגיות הלמידה עד להגעה להישגים. חשוב כי התהליך יתקיים בשיתוף פעולה דינמי בין הצוות הטיפולי-חינוכי למשפחת התלמיד, כששיתוף הפעולה כולל את התלמיד עצמו בתהליך.
נכתב ע"י: פורטל אבחון