כיום יודעים כי לקויות למידה והפרעות הקשב הן הפרעות הנובעות מכשל נוירו התפתחותי במוח אשר גורם לשיבושים ביוכימיים, התנהגותיים ותפקודיים. הלקויות באות לידי ביטוי בחוסר היכולת של הפרט להניב הישגים נורמטיביים ביחס לגילו, השכלתו ורמת משכלו, ברכישת מיומנויות בסיסיות כמו קריאה, כתיבה, ומתמטיקה. ללקויות הלמידה, ובכלל זה הפרעות הקשב והריכוז, יישנן היבטים נוספים כמו ההיבט הרגשי, הנפשי והחברתי.
לקויות למידה בהיבט הרגשי והחברתי
כיום יודעים כי לקויות למידה והפרעות הקשב הן הפרעות הנובעות מכשל נוירו התפתחותי במוח אשר גורם לשיבושים ביוכימיים, התנהגותיים ותפקודיים. הלקויות באות לידי ביטוי בחוסר היכולת של הפרט להניב הישגים נורמטיביים ביחס לגילו, השכלתו ורמת משכלו, ברכישת מיומנויות בסיסיות כמו קריאה, כתיבה, ומתמטיקה. ללקויות הלמידה, ובכלל זה הפרעות הקשב והריכוז, יישנן היבטים נוספים כמו ההיבט הרגשי, הנפשי והחברתי.
השפעתן של לקויות הלמידה ניכרת גם בהתפתחות הרגשית והחברתית לכל אורך השנים, החל מינקות, דרך הילדות וכלה בחיים הבוגרים. אף ההורים ויתר בני המשפחה מושפעים ממאפייני לקויות הלמידה, כשההשפעה היא הדדית דו כיוונית. במרבית התרחישים, התלמיד נשלח לאבחון פסיכו דידקטי, כשהנסיבות הן לרוב על רקע קושי בלמודים. באופן טבעי מתקיימת הפרדה בין המאפיינים הדידקטיים של לקויות הלמידה למאפיינים נפשיים, הרגשיים, הבין אישיים והתנהגותיים.
הבריאות נפשית אינה משוואה של פוטנציאל מולד בלבד, אלא מושפעת באמצעות מגע דינמי מתמשך עם המשפחה וסביבות נוספות כמו הסביבה החינוכית והחברתית. כשלקויות הלמידה לא נחשפות, הסובבים את הילד בסביבות המגוונות אינם מודעים להשלכות של הלקויות הללו וממשיכים להתייחס לילד כאדם תקין נוירולוגית, ולפרש את הקשיים כעצלות, חוסר אמביציה, חוסר אסרטיביות, חוסר אחריות ובהיבטים שליליים נוספים. התופעה מעיבה ומטילה צל כבד על חיי הילד בעל לקויות הלמידה, ומטען כבד מנשוא של אשמה וכשלון בחינוך על ההורים. כשמדובר בהתמודדות בת שנים ללא הידיעה כי הילד סובל מלקויות למידה, כשההורים מהווים קורבנות ל"עיוורון" בו נוטים לא מעט הורים, מתהווה במשך הזמן מעגל של הסלמה שמושלכת אל החיים הרגשיים, הנפשיים, החברתיים והלימודיים של הילד. לצערנו, לא קיים ביטוי גלוי לעין אשר יהווה איתות כי הילד סובל מלקויות שמקורן נוירולוגי, על כן קיימת חשיבות מרובה אבחון מוקדם של לקויות הלמידה, הן על מנת לסייע לילד בהיבט הדידקטי, והן לסייע לו ולסביבתו הקרובה בהתמודדות עם התופעה, כאשר המודעות ללקויות הללו יוצרת באופן טבעי סביבה תומכת, המסייעת לילד להבין את מצבו, ובאמצעות כך לקדם אותו לא רק בהיבט האקדמי, אלא בכל שאר ההיבטים.
לקויות למידה והשלכותיהן על הסביבות השונות
לקויות למידה והפרעות הקשב והריכוז עשויות לבוא לידי ביטוי בהיבטים נוספים מלבד קשיי למידה, קושי בויסות המזג, סף גירויים בלתי מווסת, עוצמת תגובה, היסח דעת, קשיים בקשב ובתהליכי הזיכרון החושי, חוסר התמדה וכדומה. בנוסף, יתקיימו גם שיבושים בהתפתחות הכישורים המוטוריים, הרגשיים והתפיסתיים, כמו הפרעות תחושתיות, קשיים במוטוריקה העדינה, תכנון מוטורי לקוי ועוד. לקויות הלמידה יתבטאו גם בשיבושים בתפקודים שפתיים וקוגניטיביים וקשיים בהתפתחות החברתית והרגשית. הורות לילדים בעלי לקויות למידה או קשב וריכוז הינה הורות ייחודית, הנאלצת להתמודד בסתירה לציפיות שנרקמו עבור ילדם. בנוסף להתמודדות מול הילד לקוי הלמידה, נאלצים לא מעט הורים להתמודד עם סביבה שיפוטית הרואה בהם כמודל להורים המתקשים בהצבת גבולות לילדם, הורים מזניחים, שאינם מעניקים חינוך נאות וכדומה.
קשיי ההורים בכל הקשור להתמודדות היומיומית עם ילדם לקוי הלמידה, והמסרים הסמויים שהם סופגים מן הסביבה מנגד, משפיעים באופן טבעי על תפקודם כהורים ובכלל. מחקרים מראים תפיסה והתייחסות תרבותית שונה ביחס ללקויות הלמידה ברחבי העולם. באירופה מתעלמים מהקשיים ומתייחסים אל הילדים בעלי הלקויות כאינדיבידואליים בעלי תכונות ויכולות, כמו גיבורי הילדות שלנו "בילבי" ו"הקלברי פין". בארה"ב לעומת זאת, הרשויות השונות שוקדות על פיתוח כלים טיפוליים ללקוית, ואילו במדינות אחרות נתפסות לקויות הלמידה כחולי, בהתאם להגדרות הפסיכיאטריות.
תפיסה התרבותית שונה משפיעה בהתאם על דרכי ההתמודדות של בעלי לקויות הלמידה ועוצמת הפגיעה בהיבטים הסביבתיים, כאשר הבריאות הנפשית נובעת מאינטראקציה בין הסביבה החינוכית, הסביבה המשפחתית והסביבה התרבותית, כשהאינטראקציות הללו משפיעות באופן ישיר או עקיף על ההתמודדות מול הקושי וההשלכות על התוצאות. בעת התעוררות החשד כי קיימות לקויות למידה, יש צורך לפנות לאבחון בהקדם האפשרי. ההכרה כי קיימת בעיה אובייקטיבית מולדת שאינה תלויה ברצונותיו של הילד, תמנע מהילד וההורים סבל ותסכול רבים ומתמשכים, ומנגד תציע אמצעי טיפול מגוונים, המותאמים בדיוק לפרופיל הבעיה של הילד, על מנת להקנות לו ולמשפחתו כלים להתמודדות עם הלקות, עד למימוש אופטימאלי של הפוטנציאל הטמון בו.