לקויות למידה הינן הפרעות הנובעות מגורמים נוירו התפתחותיים במערכת העצבים המרכזית אשר במוח. ההפרעות הללו הינן מולדות, ולפיכך הן אינן חולפות, ומלוות את הלוקה בהן לכל אורך חייו הבוגרים. לקויות הלמידה פוגעות באופן ניכר ברכישת מיומנות למידה, ולשיבוש בתהליכים קוגניטיביים המצופים מאנשים בני גילו, השכלתו ורמת משכלו של הלוקה בהן. ישנם אנשי מקצוע המכלילים בקטגורית לקויות הלמידה המצומצמת שלוש לקויות בלבד, הכוללות את הדיסלקציה, הדיסגרפיה והדיסקלקוליה, ואולם כיום ישנה מגמה להכליל הפרעות נוספות כמו הפרעות הקשב, הריכוז, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות, תפקודי שפה, יכולות חשיבה, לקות שפתית, תפקודים מוטוריים, לקויות למידה בלתי מילוליות וכדומה.
לקויות למידה: הדיסלקציה
לקויות למידה הינן הפרעות הנובעות מגורמים נוירו התפתחותיים במערכת העצבים המרכזית אשר במוח. ההפרעות הללו הינן מולדות, ולפיכך הן אינן חולפות, ומלוות את הלוקה בהן לכל אורך חייו הבוגרים. לקויות הלמידה פוגעות באופן ניכר ברכישת מיומנות למידה, ולשיבוש בתהליכים קוגניטיביים המצופים מאנשים בני גילו, השכלתו ורמת משכלו של הלוקה בהן. ישנם אנשי מקצוע המכלילים בקטגורית לקויות הלמידה המצומצמת שלוש לקויות בלבד, הכוללות את הדיסלקציה, הדיסגרפיה והדיסקלקוליה, ואולם כיום ישנה מגמה להכליל הפרעות נוספות כמו הפרעות הקשב, הריכוז, ההיפראקטיביות והאימפולסיביות, תפקודי שפה, יכולות חשיבה, לקות שפתית, תפקודים מוטוריים, לקויות למידה בלתי מילוליות וכדומה.
שכיחותן של לקויות הלמידה אינה ידועה באופן וודאי. ישנן הערכות מגוונות, ושאלת השכיחות הינה אחת השאלות הנתונות למחלוקת בתחום, כשאנשי מקצוע אחדים סבורים כי מימדי התופעה נעים בין 2%-4% ואילו אחרים סבורים כי שיעור הלוקים בתופעה מגיע לכמעט 20%. הדיסלקציה הינה הלקות השכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה, ומאובחנת בקרב הגברים בתדירות גבוהה הרבה יותר מאשר הנשים. הדיסגרפיה פוגעת בהליכים הקוגניטיביים של עיבוד מידע ותהליכי ארגון הנחוצים בכישורי השפה, ולקריאה בפרט.
ישנם הטוענים כי הדיסלקציה והדיסגרפיה הינן לקות אחת בעלת שני הביטים. אדם הלוקה בדיסלקציה יתקשה בתהליכי הקריאה החל מהשלב בו הוא רוכש את המיומנות, קושי אשר ילווה אותו לאורך כל חייו הבוגרים, גם כאשר הוא מגיע לכאורה לרמת קריאה נאותה, והקושי אינו תלוי להשפעה של גורמים חיצוניים כמו שיטות הוראה, סביבה נטולת גירויים מסיחים וכדומה. הדיסלקציה מתבטאת בקושי ליצור הקשר בין צורת האות לצליל המופק ממנה וצירוף מספר צלילים למילים. הקושי הטמון בפענוח הכתב במשימת הקריאה דורשת מהאדם הלוקה בדיסלקציה משאבים רבים, עד כי לעיתים קרובות הוא אינו מסוגל להפנות משאבים להבנת הנקרא ולתהליכי למידה אחרים, גורם העלול להוביל לפגיעה ברכישת מיומנויות לימוד גבוהות יותר כמו כתיב, הבעה בכתב, אי יכולת להסתייע בתמליל כתוב ללימוד באופן עצמאי וכדומה. הפער האקדמי גורר באופן טבעי השלכות אל עבר הביטים נוספים, כמו השלכות רגשיות הבאות לידי ביטוי ברגשות שליליים וירידה בדימוי העצמי, השלכות חברתיות, התנהגותיות וכדומה.
לקויות למידה: הדיסגרפיה והדיסקלקוליה
הדיסגרפיה הינה קבוצה של הפרעות הבאות לידי ביטוי בכתיבה לקויה. הכתיבה הינה הליך אשר כרוך בפעולות קוגניטיביות רבות שלבים, כאשר בדיסגרפיה חל שיבוש באחד מן השלבים הללו. בקרב אנשים שונים הפגיעה היא בשלבים שונים של התהליך, כך שאצל כל אחד מן האנשים הלוקים בדיסגרפיה תתבטא הפגיעה באופן שונה, בהתאם לשלב בו חל השיבוש. בהיבט הכללי הדיסגרפיה באה לידי ביטוי בקושי רב הכרוך בכתיבה, המלווה בשגיאות כתיב וכתב יד בלתי קריא. לקות הלמידה השלישית בקטגוריה המצומצמת היא הדיסקלקוליה, לקות קוגניטיבית הפוגעת ביכולת המתמטית של האדם בהשוואה לגילו, השכלתו ורמת משכלו. קיים קושי לאבחן את הדיסקלקוליה מהסיבה שקיימים גורמים לא מעטים העשויים לגרור פערים אקדמיים בתחום המתמטיקה מלבד לקות זו, ובשל היות מקצוע זה רגיש לבעיות הוראה מעבר לתחומי לימוד אחרים. גם הפרעות קשב וריכוז, דיסלקציה או בעיות רגשיות עשויים ליצור תסמינים דומים לדיסקלקוליה, כך שלא פעם לקות זו אינה מאובחנת. ישנן שיטות רבות לאבחון לקויות הלמידה למיניהן, כאשר האבחונים השכיחים הם האבחון הדידקטי או האבחון הפסיכו דידקטי, במידה ועולה החשד כי קיימות הפרעות קשב וריכוז, או שישנן הפרעות רגשיות הנובעות מאותן לקויות או נלוות אליהן, אשר פוגעות ביכולות הלמידה ובהיבטים נוספים. האבחון הדידקטי ממפה את הקשיים והכישורים של הנבחן בהביטי הלמידה השונים. המיפוי בוחן את מיומנויות הלמידה המרכזיות הכוללות קריאה, כתיבה, מתמטיקה, הבעה בעל פה, הבעה בכתב, אסטרטגיות למידה והביטים נוספים. את האבחון עורך מאבחן דידקטי אשר הוסמך באמצעות משרד החינוך, והוא אורך בין ארבע לשש שעות בהתאם לצרכי הנבדק. בתום המבדק נבחנים הממצאים ונרקמת תוכנית טיפול בהתאם לפרופיל הקושי ולנקודות החוזק של הנבדק.
אמצעי הטיפול השכיחים בלקויות הלמידה הם ההוראה המתקנת, שמטרתה לצמצם את הפער האקדמי שהתגלע, והקניית אסטרטגיות למידה יעילות. בנוסף, מוענקות באמצעות משרד החינוך ההקלות במבחנים המכונות "התאמות", הכוללות תוספות זמן במבחנים, התעלמות משגיאות כתיב, שעתוק הבחינה, שימוש במילוניות אלקטרוניות בשפות זרות וכדומה.