לקויות למידה: שלב האבחון
הגוזל הגיע לכיתה א" ומלבד הגאווה הגדולה קיימות גם התקוות והשאיפות הכמוסות לגביו, שיצליח בלימודים ויתקדם הלאה אל עבר הלימודים האקדמיים, ומשם, השמים הם הגבול…ואולם, חלומם של לא מעט הורים מתנפץ כבר בשלבים ההתחלתיים, עם בדיווחים הראשוניים על כישלונותיו המגמתיים של הילד בלימודים, וההמלצה לפנות לאבחון דידקטי בשל החשד ללקויות למידה. ההורים לרוב מקבלים את הבשורה הזו בהלם מוחלט, ובו זמנית מתנפץ חלומם לגבי הבן מדען הגרעין או הפרופסור. הבשורה הטובה היא שגם אלברט איינשטיין, תומס אדיסון, אלכסנדר גרהם בל, טום קרוז, הריסון פורד, ליאונרדו דה וינצ"י, מוחמד עלי, וולט דיסני, וינסטון צ"רצ"יל, הנשיא ג"ון קנדי, ג"ון לנון ועוד מנתחים, זוכי פרס נובל, פוליטיקאים, מדינאים ומדענים רבים אחרים נכללו בקטגוריית לקויי הלמידה. לרוב ההורים אשר נתקלים בסיטואציה הזו לראשונה בחייהם, ישנו מושג קלוש לגבי משמעות המושג "לקויות למידה".
לקויות למידה הינן קושי במיומנויות למידה בסיסיות הנובע מכשל נוירולוגי התפתחותי במערכת העצבים אשר במוח. ההשערה היא שעשירית מכלל האוכלוסייה נאלצת להתמודד עם לקות למידה ברמה זו או אחרת. התחום מגדיר כלקויות למידה את הדיסלקציה, דיסגרפיה והדיסקלקוליה, כשהדיסלקציה הינה לקות שבבסיסה הקריאה, הדיסלקציה- הכתיבה, והדיסקלקוליה- לקות מתמטית. אדם מוגדר כלקוי למידה כאשר הישגיו במבחנים הסטנדרטיים בקריאה, מתמטיקה או בהבעה בכתב, נמוכים באופן משמעותי מההישגים המצופים ביחס לגילו, השכלתו ומנת משכלו. בהתאם להגדרה, קשיי הלמידה הנכללים בקטגוריה של לקויות הלמידה אינם נובעים מרמת משכל נמוכה, פיגור שכלי או פיגור סביבתי, ואולם, במידה ואינן מאותרות, הן עלולות להסב נזק רב, הן בהיבט הלימודי והן בהיבט הרגשי, החברתי והביטים נוספים בחיי היומיום. על מנת למנוע את הנזק המצטבר, מומלץ לפנות לאבחון מייד כשעולה החשד שהקושי של הילד נובע מלקויות למידה. את לקויות הלמידה מאתרים לרוב במהלך השנים הראשונות ללימודים בבית הספר היסודי, בהן הילד נדרש לרכישת מגוון רחב של מיומנויות קוגניטיביות. לאחר
שעלה החשד כי הקושי של הילד נובע מלקויות למידה, תומלץ הפניה לאבחון. האבחונים השכיחים ביותר הם האבחון הדידקטי והפסיכו דידקטי.
לקויות למידה: שלב הטיפול
לקויות למידה עשויות להתבטא בקשיים בהיבטים שונים ומגוונים מעבר לתפקודי הקריאה, הכתיבה והמתמטיקה. במרבית המקרים ישנן השלכות משניות, או שקיימת תחלואה נלווית לקושי בתפקודים הבסיסיים כמו קשיי קשב וריכוז, קשיים בתפיסה החזותית והתפיסה השמיעתית, קשיים בהתמצאות בזמן ובמרחב, תפקודי זיכרון, אסטרטגיות למידה בלתי יעילות, תפקודים מוטוריים, מיומנויות חברתיות וכדומה. האבחון הדידקטי הינו אבחון אשר נועד לאתר את קשיי הלמידה באופן ממוקד, ובהתאם לממצאים נרקמת תוכנית הלימודים המותאמת לצרכיו הייחודיים של הילד, בהתייחס לקשייו וליכולותיו. את האבחון הדידקטי רשאים לערוך אנשי חינוך אשר הוסמכו לכך או פסיכולוגים חינוכיים. במידה וקיים חשד להפרעות קשב וריכוז, תהיה המלצה לאבחון פסיכו דידקטי, כשאת האבחנה הסופית להפרעות הקשב, הריכוז וההיפראקטיביות רשאי להעניק רופא נוירולוג או פסיכיאטר בלבד.
מטרתו של האבחון הפסיכו דידקטי הוא להוסיף מידע של התפקוד הרגשי ורמת המשכל של הנבדק, מעבר למידע שלוקט באמצעות האבחון הדידקטי. אמצעי הטיפול בלקויות הלמידה מתפרסים לרוב על פני מספר מישורים ומותאמים לאופי הלקות ולעוצמתה, כשהטיפול השכיח ביותר הוא ההוראה המתקנת. ההוראה המתקנת נועדה להקנות לתלמיד את המיומנויות אותן לא הצליח לרכוש במסגרת הבית ספרית. זוהי למידה פרטנית המותאמת בדיוק לאופי הלקות ובהתאם להמלצות המבדק הדידקטי או הפסיכו דידקטי שנערך באמצעות ההוראה המתקנת משלים התלמיד את הפער הלימודי, ובמקביל רוכש כלים אסטרטגיים במטרה לשפר את מיומנויות הלמידה שלו, כך שיוכל להמשיך ולשפר את יכולותיו עד למימוש מוחלט של הפוטנציאל הטמון בו. בנוסף להוראה המתקנת מוענקים על ידי משרד החינוך הקלות במבחנים, הקלות הכוללות גם את מבחני הבגרות, וכוללות תוספות זמן במבחנים, התעלמות משגיאות כתיב, הקראת שאלונים, שימוש בדפי נוסחאות במתמטיקה, הסתייעות במילוניות אלקטרוניות בשפות זרות וכדומה, על פי ממצאי האבחונים. בנסיבות מסוימות תהיה המלצה לטיפול פסיכולוגי לשיפור הכישורים החברתיים והדימוי העצמי, טיפול רגשי משפחתי, ריפוי בעיסוק, טיפול באמצעות בעלי חיים, וטיפולים אלטרנטיביים נוספים.