קויות למידה הוא שמה של קבוצת לקויות התפתחותיות הפוגעות בכישורי הלמידה הבסיסיים של האדם (קריאה, כתיבה ויכולת מתמטית). הלקות מפריעה לאדם המתמודד עמה לרכוש ידע ומיומנויות…
לקויות למידה
לקויות למידה הוא שמה של קבוצת לקויות התפתחותיות הפוגעות בכישורי הלמידה הבסיסיים של האדם (קריאה, כתיבה ויכולת מתמטית). הלקות מפריעה לאדם המתמודד עמה לרכוש ידע ומיומנויות ברמה המצופה ממנו לפי הנורמה של בני גילו ורמת השכלתו. לקויות למידה אינן קשורות למנת המשכל של האדם, והאדם לקוי הלמידה עשוי להיות בעל אינטליגנציה ממוצעת, גבוהה מהממוצע או נמוכה ממנו. נקודה זו היא חשובה במיוחד להבנת ההשלכות של לקות הלמידה ועל כן נתעכב עליה מעט: כאמור, לקות הלמידה היא ממוקדת ואינה משפיעה על האינטליגנציה הכללית של האדם. לכן, בניגוד ללקויות נרחבות יותר (כמו, למשל, פיגור שכלי), לקויות למידה אינן נראות לעין. האדם לקוי הלמידה מפגין תפקוד תקין לחלוטין, למעט במצבים הדורשים שימוש ביכולות הפגועות שלו. מצבים אלו הם, כמובן, סיטואציות של למידה, ועקב העובדה שרק שם מתבטא הקושי, ילדים הסובלים מלקות למידה שטרם אובחנה, עלולים להיות מתוייגים על ידי סביבתם כעצלנים או סרבני למידה, ובכך נמנע מהם היחס האמפתי והמקבל שהם כה זקוקים לו. זו אחת הסיבות שבגללן ילדים לקויי למידה מועדים יותר מבני גילם לפתח תסכול, מצוקה רגשית ופגיעה בדימוי העצמי.
לקויות למידה הן כרוניות, כלומר- הן מלוות את האדם לכל אורך שנותיו, ולא ניתן "להחלים" מהן. עם זאת, באמצעות טיפול וסיוע מתאימים, ניתן בהחלט להביא את האדם לקוי הלמידה לתפקוד תקין בלימודים. זאת, יחד עם ההשלכות הרגשיות שתוארו, היא הסיבה העיקרית לחשיבותו של אבחון נכון.
אבחון דידקטי ופסיכודידקטי
לקות למידה מאובחנת באמצעות אבחון דידקטי. אבחון דידקטי הוא תהליך אבחוני שבו מבקשים לעמוד על יכולותיו של המאובחן בשלושת המיומנויות הלימודיות הבסיסיות (קריאה, כתיבה וחשבון), וכן בסדרה של יכולות קוגניטיביות נוספות, שליקוי בהן עשוי להסביר פגיעה בתפקוד הלימודי. יכולות אלה כוללות יכולות תפיסה חזותית, תפיסה מרחבית ותפיסה שמיעתית, תפקודי זיכרון לטווח ארוך ולטווח קצר, תפקוד גרפו- מוטורי (כתיבה, שרטוט, תיאום יד-עין וכד') וכן היבטים שונים של סגנון העבודה (קצב עבודה, התארגנות, אסטרטגיות למידה, מידת הבקרה על טעויות וכיוב'). בהתאם לממצאי האבחון ניתן לתכנן את ההתערבות המתאימה עבור המאובחן (למשל: הוראה מתקנת, או אימון באסטרטגיות למידה), ולעתים אף התערבות מערכתית (כגון המלצה על התאמה בדרכי ההיבחנות).
במקרים רבים מועבר אבחון פסיכודידקטי לתלמידים ה"חשודים" כלקויי למידה. האבחון הפסיכודידקטי כולל, בנוסף לאבחון הדידקטי, גם אבחון פסיכולוגי, המבקש לעמוד על מצבו הרגשי והחברתי של המאובחן. חלק זה כולל בחינה של מידת הכוחות הנפשיים, תפיסה עצמית ותפיסת האחר, חרדות ולחצים, הבנה חברתית וכיוב', וכן בחינה של רמת האינטליגנציה ויכולת הלמידה הכללית של המאובחן. תכליתה של הוספת החלק הפסיכולוגי לאבחון הוא בניסיון לקבל תמונה שלמה ומקיפה ככל האפשר של מצבו של המאובחן. קשיים רגשיים (על מגוון רקעים) הם בעלי השפעה משמעותית על תפקודו הלימודי של הפרט, ואל לנו להתעלם מהן בבואנו לתכנן כיצד לסייע לו להתגבר על הקשיים שהוא מפגין. במרכז איתנים מועברים אבחונים דידקטיים ופסיכודידקטיים על ידי מאבחנים מוסמכים ומנוסים, והם מהווים לרוב צעד ראשון בדרך לשיפור איכות חייו של הפונה המתמודד עם קשיי למידה.
נכתב ע"י: פורטל אבחון