אין צורך להסביר את חשיבותה של פעילות ספורטיבית עבור כל אחד מאתנו. ספורט הוא אחת הדרכים היעילות ביותר למלחמה בשלל תחלואים ותופעות שליליות המלוות את האדם לאורך חייו. בין אם מדובר בהשמנה, בבעיות לב, כלי דם או כולסטרול, פעילות גופנית תמיד תהיה חלק מבורך בטיפול הניתן לאותה בעיה. פעילות גופנית גורמת לחידוש תאים להגברת יכולת הספיגה של חומרים בגוף ולעוד אינספור דברים טובים אשר הגוף זקוק להם. כמו בכל בעיה רפואית גם לסובלים מהפרעות קשב וריכוז מומלץ לעסוק בפעילות גופנית ולאו דווקא לשם הנאה, גם אם כרוכה בכך משום הנאה מסויימת.
אין צורך להסביר את חשיבותה של פעילות ספורטיבית עבור כל אחד מאתנו. ספורט הוא אחת הדרכים היעילות ביותר למלחמה בשלל תחלואים ותופעות שליליות המלוות את האדם לאורך חייו. בין אם מדובר בהשמנה, בבעיות לב, כלי דם או כולסטרול, פעילות גופנית תמיד תהיה חלק מבורך בטיפול הניתן לאותה בעיה. פעילות גופנית גורמת לחידוש תאים להגברת יכולת הספיגה של חומרים בגוף ולעוד אינספור דברים טובים אשר הגוף זקוק להם. כמו בכל בעיה רפואית גם לסובלים מהפרעות קשב וריכוז מומלץ לעסוק בפעילות גופנית ולאו דווקא לשם הנאה, גם אם כרוכה בכך משום הנאה מסויימת.
בשנים האחרונות ישנו נסיון של אנשי מחקר ומקצוע העוסקים בטיפול בהפרעות קשב, לפתח כלים טיפוליים מגוונים על מנת לאפשר לסובלים מההפרעה לשפר את עצמם ולא להסתמך על הטיפול התרופתי בלבד. מעבר לכך ישנן השפעות גופניות ברורות אצל חלק מהלוקים בהפרעה הנובעות באופן ישיר מהשימוש בתרופות לטיפול בהפרעת הקשב שלהם. כך לא אחת ניתן לראות ילדים העולים בשקל או לחילופין יורדים במשקל כתוצאה מנטילת התרופות וכאן למשל נכנסת הפעילות הגופנית כגורם מתקן המסייע בשריפת שומנים אצל המשמינים ומגבירה תאבון אצל המרזים. כמובן שכל פעילות כזו אמורה להיות מודרכת ומותאמת על ידי אנשי מקצוע המודעים לטיפולים השונים הניתנים לאותו אדם.
המערכת ההורמונאלית ופעילות גופנית:
אחד הגורמים העיקריים להרעת קשב וריכוז אצל ילדים ומבוגרים הוא כשל במערכת הפרשת ההורמונים הפועלת באמצעות הורמונים המפעילים את האזורים במוח, האחראים על פעילות הקשב של האדם. המערכת ההורמונאלית האנושית היא קריטית לקיום פעולות רבות הקשורות במוח שכן על ידי ההורמונים יודע המוח על חוסרים ועודפים בגוף ועל צרכים האחרים אותם הוא מעביר כפקודות לחלקי הגוף האחרים. כאשר מדובר בהפרעת קשב מדובר בעיכוב חומרים כמו דופאמין או סרוטונין הקשורים קשר הדוק לאיזורי הריכוז והמוטיבציה במוח. שיבוש ברמות של הורמונים אלה הוא מובהק אצל המאובחנים כבעלי הפרעת קשב. פעילות גופנית היא אחד הגורמים העיקריים להפרשה של חומרים כמו סרוטונין ודופאמין והעלאת הרמה שלהם בדם והזרמתם למוח. מחקרים שבוצעו בקבוצות מחקר של אנשים בעלי הפרעה הראו באופן מובהק כי פעילות גופנית הביאה לאיזון משמעותי בתופעות ההפרעה ולהפחתה משמעותית אף יותר בתופעות הלוואי הלא רצויות שלה.
שגרת פעילות יומית כטיפול מומלץ:
כאשר אנו מעוניינים לטפל בהפרעת קשב וריכוז, הגישה הרווחת היום שואפת להגיע לשילוב של מספר שיטות המכסות תחומים שונים והיבטים שונים של ההפרעה. ברור לכולי עלמא כי פעילות גופנית לבדה איננה מספיקה כדרך טיפול בהפרעה. אולם קיום שגרה קבועה של פעילות גופנית יכולה בהחלט לסייע לטיפול הרפואי ולהפחית את תופעות הלוואי של ההפרעה. כך למשל נוכל להפחית את מספר הכדורים על ידי פעילות גופנית מוגברת. שכן השפעת ההורמונים המוגברת בעקבות הפעילות הגופנית, נשארת למשך זמן ארוך גם אחרי תום הפעילות וכך ניתן לדחות את נטילת התרופה ובכך לצמצם את כמות הגלולות הניטלות ביום. כאן המקום לומר כי סוג הפעילות המבוצע צריך להיבחר בתאום עם הרופא המטפל, ואין לבחור בפעילות ללא התייעצות מוקדמת איתו, כך למשל ישנם אנשים אשר עבורם תתאים פעילות אירובית בעצימות גבוהה, בעוד עבור אחרים תתאים פעילות מתונה יותר. סוגי הפעילות הגופנית המועילות להגברת הפרשת הורמונים רצוים כוללת הרמת משקולות, הליכה, ריצה , יוגה, פילטיס ועוד. מעבר לבחירת הפעילות ישנה אפשרות היום לבחור מאמני כושר אישיים המתמחים בטיפול באנשים עם הפרעות קשב וריכוז. מאמנים אלה מכירים את התחום היטב וידעו להתאים את הפעילות הרצויה עבור כל מטופל בתאום מלא עם הרופא המטפל שלו.